בית משפט או בית הדין הרבני, מה עדיף?

לבחירה הערכאה חשיבות גדולה ומכרעת, ישנן שתי אפשרויות העומדות בפני הגבר והאישה בבואם להתדיין בעניינים הכרוכים לגירושין: בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, וזאת בכל הנוגע להסדרת נושא הרכוש, מזונות הילדים ,מזונות האישה ,איזון המשאבים וכיו"ב. קיים יתרון גדול מאוד למי שמקדים ובוחר את הערכאה המתאימה לו ביותר.

פעמים רבות מוכרע גורל התיק בהתאם לשאלה מי מבין  בני הזוג הקדים את השני בהגשת התביעות לבית הדין או לבית המשפט לענייני משפחה, זאת מאחר ובין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני קיים שוני בפסיקתם, שוני בסדרי הדין ובדיני הראיות . למהלך הראשון קיימת משמעות טקטית ופסיכולוגית. השוני בין הפסיקה שבין בתי הדין לבתי המשפט גורם לתופעה של מרוץ סמכויות וכל הקודם זוכה.

לשאלה מי עשה את המהלך הראשון יש משמעות טקטית

הדעה הרווחת היא כי לגבר עדיף להתדיין בבית הדין הרבני ואילו הערכאה העדיפה לאישה היא בית המשפט לענייני משפחה.

גבר העומד בפני הליך גירושין יעדיף לרוב להזדרז ולהגיש את תביעתו לבית הדין הרבני ויבקש לכרוך בתביעה את נושא הגירושין, מזונות האישה,מזונות הילדים ומשמורתם, כאשר את נושא הדירה יעדיף הגבר להשאיר לדיון בבית המשפט לענייני משפחה. זאת על מנת להפעיל לחץ על האישה בפני הסיכון שדירת המגורים תימכר לאלתר.

אישה לעומת זאת, תעדיף לתבוע את מזונותיה ואת מזונות הילדים בבית המשפט לענייני משפחה, זאת מאחר ובית המשפט לענייני משפחה פוסק על פי רוב מזונות גבוהים יותר ומצמיד אותם למדד, בעוד בית הדין הרבני פוסק ברוב המקרים מזונות נמוכים.

את נושא הרכוש תעדיף האישה להשאיר לדיון בבית המשפט לענייני משפחה, שכן פסיקותיו של בית המשפט בעניין הרכוש צפויות ואחידות יותר . בית המשפט יעניק לה ברוב המקרים מחצית מכל רכוש בין אם הוא רשום על שמה ובין אם לא, בעוד בית הדין הרבני יכריע בשאלת גורל הרכוש לרוב לפי צורת הרישום אף בלא כל קשר למאמץ המשותף ולתרומת האישה בניהול המשק הבית ובגידול הילדים. מסיבה זו יעדיף הגבר לדון בענייני רכוש בבית הדין הרבני, אלא אם רוב הרכוש רשום על שם האישה.

אמנם ההלכה האזרחית בדבר שיתוף בנכסים מחייבת את בתי הדין הרבניים, אולם ישנם מקרים בהם בתי הדין מחליטים אחרת , ע"פ ההלכה  ולא ע"פ החוק והפסיקה , התוצאה אינה צפויה ועל כן במקרים בהם בית הדין קבע בפסק דין תוצאה שונה מהחוק יש צורך להגיש ערעור ולעיתים אף פנייה לבג"צ ,  דבר הכרוך במלחמה קשה ובהוצאה כספית גדולה.

עניין השוני בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה, גורם למירוץ סמכויות ולמרוץ החלטות , כאשר "כל הקודם זוכה". ואולם, לא תמיד דעה רווחת זו נכונה.

ישנם מקרים מסוימים בהם עדיף לאישה שהדיון בעניינה ייערך בבית הדין הרבני דווקא. כך למשל, מדור ספציפי המעניק לאישה יתרון גדול, יכולה האישה לקבל אך ורק בבית הדין הרבני. ולכן יש צורך לעיתים לפצל את התביעות. לדוגמא: מזונות ילדים לבית המשפט ומזונות אישה לבית הדין הרבני.

לשאלה מי עשה את הצעד הראשון, יש אף משמעות פסיכולוגית

מי שעשה את הצעד הראשון מרגיש כי ידו על העליונה והוא בא עם ביטחון רב למשא ומתן, וכך משיג יתרון מסויים גם אם אין לכך בסיס משפטי מוצדק.

חשוב לדעת שלא בכל מקרה שבו גבר הקדים וכרך בבית הדין הרבני את הנושאים הקשורים בגירושין הדבר פועל לרעת האישה. קיימים מקרים בהם למרות הגשת התביעה לבית הדין הרבני, תהיה הסמכות נתונה לבית המשפט לענייני משפחה בהתאם לתנאים אשר מחייבים בכריכת הרכוש לגירושין. כל מקרה לגופו ולפי נסיבותיו המיוחדות.

לאור החוק החדש יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך לערכאה הנבחרת טרם הגשת התביעה . חשוב לדעת כי לצד שהגיש את הבקשה ליישוב יש את זכות הקדימה לבחור את הערכאה אליה יגיש תביעותיו . הבחירה בין הערכאות תעשה לאחר גיבוש אסטרטגיה נכונה.

מאמר זה הינו למידע ראשוני בלבד ואינו מיועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם:

עוד בנושא

זכויות פנסיה בעת גירושין

בשנים האחרונות חלה התפתחות בפסיקה אשר הרחיבה את הילכת השיתוף גם על זכויות הפנסיה הכוללות קרנות השתלמות, קופות גמל, ביטוח מנהלים וכל זכות כספית אחרת שנבעה מעבודה. ההלכה כיום קובעת

קרא עוד >>

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם: